קטרקט מולד

מאמר מאת: פרופ' דוד ורסנו

קטרקט הוא בעיה רפואית שמוכרת יותר בקרב בני הגיל השלישי, אך לעתים הוא עלול להופיע בתינוקות כבר בלידה. 

קטרקט מולד עלול להתבטא במספר דרגות חומרה, ובמצבים בהם הוא פוגע בראייה יש צורך בטיפול. מהו קטרקט מולד ומהם הגורמים לו? כיצד מאבחנים את הבעיה, מה כוללים הטיפולים, ומדוע חשוב כל-כך לטפל בקטרקט מולד?
במאמר זה תמצאו את התשובות לכל השאלות החשובות בנושא.

מהו קטרקט?

המערכת האופטית שלנו כוללת קרנית ועדשה תוך עינית. לעדשה תפקיד חשוב- היא מאפשרת לנו לצור תמונה ברורה על הרשתית, אותה המוח יכול לעבד.

לרוב, תינוק נולד עם עדשות שקופות, כאשר עם הגיל העדשות הופכות פחות ופחות שקופות, כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי של גופנו. כך, למשל, עדשה של אדם בשנות ה-40 לחייו תהיה פחות שקופה מזו של תינוק, אך שקופה יותר מזו של אדם בגילאי 60-70.

חשוב לציין שגם אם העדשה אינה שקופה לגמרי, לא מדובר בקטרקט כל עוד העכירות אינה פוגעת בראייה.

קטרקט (cataract), או ירוד בעברית, הוא למעשה מצב שבו עכירות בעדשת העין מובילה לפגיעה ביכולת הראייה של אדם.

מהו קטרקט מולד?

כאמור קטרקט מופיע בעיקר בקרב מבוגרים. עם זאת, ישנם מקרים בהם תינוק נולד עם קטרקט, כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של עדשת העין במהלך ההיריון.

קטרקט מולד היא מחלה נדירה, שמופיעה בערך ב1 מתוך  1000 מהילודים.

האם יש כמה סוגים של קטרקט מולד?

בניגוד לקטרקט המתפתח בגיל המבוגר ויכול להתבטא במספר אופנים (קטרקט גרעיני, קטרקט קורטיקלי ועוד), קטרקט מולד אינו נחלק לסוגים שונים, אלא מתבטא ברמות שונות, המגדירות את דרגת החומרה שלו – מעכירות קלה ועד לעכירות מלאה של העדשה.

מהם הסימנים שעלולים להעלות חשד לקטרקט מולד?

לצערנו, אין תסמינים רבים שעלולים ל"להדליק נורה אדומה" בקרב הורים לתינוקות צעירים, אך ישנם מספר סימנים שקיומם עלול להעלות חשש לקטרקט מולד:

  • "עיניים אדומות" – בצילומים עם פלאש, לא פעם העיניים נראות אדומות בתמונה. ירוד מולד חוסם את החזר האור, והאישון אינו אדום אלא כהה או לבן. מקרים בהם נראה עין אדומה אחת בלבד בצילום של הילד מעלים חשש לקטרקט מולד.
  • פזילה – של אחת העיניים או שתיהן, עלולה גם היא להעלות חשש לקטרקט מולד.

מהם הגורמים לקטרקט מולד?

ישנם מספר גורמי סיכון שמעלים את הסיכון לקטרקט מולד:

  • הפרעה גנטית תורשתית – זהו הגורם הנפוץ ביותר לקטרקט מולד
  • מחלות תורשתיות ומחלות אחרות להן השפעה על מערכות שונות בגוף
  • זיהומים, חבלה ופגיעת קרינה במהלך ההיריון או הלידה מהווים גם הם גורמי סיכון
  • פגים נמצאים בסיכון גבוה יותר לקטרקט מולד, לעומת תינוקות שנולדו במועד

יש לציין כי במקרים רבים לא ניתן להצביע על הגורם שהוביל לקטרקט מולד.

מהם התסמינים של קטרקט מולד?

תסמיני הקטרקט תלויים בדרגת החומרה שלו, כלומר בעכירות העדשה. במקרים של עכירות משמעותית יכולים להופיע מספר תסמינים:

  • ראייה מטושטשת שמדרדרת עם הזמן
  • ראייה כפולה
  • טשטוש בחדות הצבעים
  • הסתנוורות מאור טבעי ומתאורה
  • פזילה
  • מצמוץ בתדירות גבוהה

כיצד מאבחנים קטרקט מולד?

כחלק מהבדיקות שמבוצעות בסמוך ללידה, תינוקות עוברים בדיקת רפלקס אדום שבודקת בין היתר את עדשת העין והאם קיימת בעיה של כניסת אור לעין. במקרים בהם הבדיקה מעלה חשד לקטרקט מולד, רופא הילדים יפנה אתכם להמשך בירור אצל מומחה לרפואת עיניים.

בנוסף, במהלך השנה הראשונה לחייו של התינוק וכחלק מבדיקות השגרה, יש להגיע לבדיקה אצל מומחה לרפואת עיניים. עם זאת, חשוב להדגיש שבכל הנוגע לקטרקט מולד, ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם ככל האפשר.

מדוע חשוב לאבחן קטרקט מולד?

נדגיש שמעבר לאבחון עצמו, בתהליך האבחון מעריך רופא העיניים את דרגת החומרה של הקטרקט ועד כמה המחלה עלולה לפגוע בראייה.

במידה ורופא העיניים מעריך שהקטרקט עלול לפגוע באופן משמעותי בראייה, יש צורך בהפניה לטיפול בהקדם האפשרי.

חשוב להדגיש כי בשבועות הראשונים שלאחר הלידה ככל הנראה הקטרקט לא יוביל לפגיעה משמעותית בראייה, אך החשיבות לאבחון ולטיפול עולה ככל שעובר הזמן. זאת, מכיוון שהיכולת של המוח לפענח תמונה נלמדת כבר בחודשים הראשונים לחייו של התינוק, וללא טיפול פגיעה ביכולת הראייה עלולה לפגוע באזור הראייה במוח. ללא טיפול עין עם קטרקט מולד עלולה להפוך לעין עצלה – מצב בו המוח אינו משתמש בעין אחת בגלל ראייה מטושטשת, המוביל לפגיעה נוספת בראייה.

כיצד מטפלים בקטרקט מולד?

כאמור, ההחלטה על הטיפול בקטרקט מולד נעשית על ידי רופא העיניים, בהתאם לחומרת המצב.

אם מדובר בקטרקט קל שאינו מפריע לראייה, ניתן להמשיך במעקב תקופתי אצל רופא העיניים.

במידה ומדובר בקטרקט הכולל עכירות משמעותית של העדשה ופוגע בראייה, הטיפול הוא ניתוחי. בניתוח רופא העיניים מסיר את העדשה הפגועה ומשתיל במקומה עדשה העשויה חומר סינטטי מקבוצת החומרים האקריליים. עדשה זו מאפשרת ראייה טובה, בשילוב עם טיפולים נוספים.

ניתוח בחודשים הראשונים לחייו של התינוק מאפשר ריפוי מהיר וטוב של העין.

סקירת ספרות שבחנה מחקרים שעסקו בטיפול בקטרקט מולד, הסיקה שהזמן האופטימלי לניתוח להסרת קטרקט מולד הוא בגיל 4 עד 6 שבועות לחייו של התינוק.

ניתוח בלבד אינו מספיק. אחרי הניתוח יש צורך בשיקום יכולת הראייה בעין בה הופיע הקטרקט, על מנת לאפשר ראייה טובה ולמנוע פזילה ובעיות נוספות.

 טיפולים נוספים שנדרשים לעתים לאחר הניתוח:

  • מניעת "עין עצלה" – טיפול זה כולל "סגירה" כפויה של העין הבריאה באמצעות רטייה, למשך שעות אחדות ביום למשך תקופה מסוימת עליה מחליט רופא העיניים. בכך אנו מאלצים את המוח לחזק את אזורי העיבוד שמקבלים תמונה מהעין שבה הופיע הקטרקט.
  • משקפים – העין ממשיכה לגדול ולהתפתח בגיל צעיר, והעדשה המלאכותית אינה משתנה במקביל. לפיכך יש לרוב צורך בהרכבת משקפיים בעין שבה הופיע הקטרקט. משקפיים מולטיפוקליים מאפשרים לעין ראיה לטווחים שונים.

מהם הסיבוכים האפשריים של ניתוח להסרת קטרקט מולד?

הסיכון לפגיעה בעין ובראיה כתוצאה מהניתוח נמוכים וכוללים פגיעה בקרנית, גלאוקומה, זיהום או דימום תוך עיני, היפרדות רשתית.

לפי סקירת ספרות בנושא טיפול בקטרקט מולד, שפורסמה בשנת 2004, גלאוקומה מתפתחת בעד שליש מהילדים לאחר כריתת עדשה תוך עינית. מחקר רטרוספקטיבי שפורסם בשנת 2003 מצא שהתפתחות גלאוקומה שכיחה יותר בקרב תינוקות שעברו ניתוח להסרת קטרקט מולד בגיל 13 עד 43 ימים לחייהם.

לסיכום, קטרקט מולד יכול לגרום לפגיעה קבועה בראייה. טיפול מוקדם ומתמשך יכול לשפר מאוד את הראייה, לכל אורך חיי הילד. בחשד לבעיה בראייה (רפלקס אדום לא תקין ופזילה) יש להתייעץ בהקדם עם רופא עיניים לילדים.

Picture of פרופ' דוד ורסנו

פרופ' דוד ורסנו

פרופסור לרפואת עיניים מאונ' ת"א, מומחה ברפואת עיניים ולמחלות קרנית ועין חיצונית. מומחה ניתוחי קטרקט בלייזר.
מנהל היחידה לקרנית ומנהל המקטע הקדמי ( קרנית, קטרקט והסרת משקפיים בלייזר) במערך העיניים בבית חולים איכילוב בת"א.

Scroll to Top