סוגי קטרקט

מאמר מאת: פרופ' דוד ורסנו

אם עברתם את גילאי ה-60, ייתכן שאתם סובלים מקטרקט (ירוד). מדובר בתופעה המופיעה עם הגיל, גורמת למעין "מסך ערפל' על העין ופוגעת באיכות הראייה. קטרקט עלול לפגוע באיכות החיים של הסובלים ממנו, וכאשר הוא מתקדם, הוא עלול אף לפגוע ביכולת התפקוד בשגרה ולהגדיל את הסיכון לנפילות וחבלות, עניין משמעותי בקרב בני הגיל השלישי. ניתוח להסרת הקטרקט הוא הליך נפוץ ויעיל והפתרון היחיד כיום עבור הסובלים מקטרקט.

אילו סוגי קטרקט קיימים? מהם התסמינים של קטרקט? כיצד מאבחנים קטרקט? כיצד מתבצע הניתוח? ריכזנו עבורכם את כל המידע בנושא בכתבה זו.

מהם הגורמים לקטרקט?

קטרקט הוא מצב שכיח מאד. בעולם יש כ 100 מיליון אנשים הסובלים מקטרקט (1) (6). הגורם העיקרי לקטרקט הוא הגיל. בעוד קטרקט נדיר בגילאים הצעירים, הוא הופך שכיח יותר ויותר בגילאי 60 ומעלה. הגיל הממוצע לניתוח קטרקט הוא סביב 71, ויותר מ 80% מהמנותחים הם בעשורים 60+ ו 70+ (2). הסיבה לכך פשוטה- עם השנים עוברת עדשת העין שינויים שגורמים לה להיות פחות שקופה ומעכירים אותה.

לצד זאת, ישנם גורמים נוספים שעלולים להוביל להתפתחות קטרקט  (3):

  • מין (לנשים יש יותר נטיה לפתח קטרקט)
  • יש הבדלים בין גזעים – אסיאתיים סובלים כנראה יותר, אפריקאים כנראה פחות.
  • קוצר ראיה (מספר מינוס במשקפיים)
  • עישון
  • סוכרת
  • יתר לחץ דם
  • סינדרום מטבולי (שילוב של יתר לחץ דם, השמנה ורמות סוכר ושומנים לא תקינות)
  • מחלות כליה כרוניות
  • מחלות שונות: צהבת, צליאק, לופוס, אטופיק דרמטיטיס, מחלות מטבוליות וסינדרומים

גם פגיעה ישירה בעין יכולה לגרום לקטרקט: חבלה ישירה, התחשמלות, ואף דלקת בתוך העין.

קיימים סוגים נוספים של קטרקט, שאינם מופיעים כחלק מתהליך ההזדקנות:

  • קטרקט מולד – בעיה בהתפתחות העדשה בעובר עלול להוביל לקטרקט מולד.
  • קטרקט של ילדים – מתפתח בגילאי הילדות.
  • קטרקט בעקבות חבלה, התחשמלות או קרינת רנטגן עלולים להוביל להתפתחות קטרקט, ללא קשר לגיל.
  • קטרקט משני לתהליך דלקתי בתוך העין.

אילו סוגי קטרקט קיימים?

ישנם מספר סוגים מבניים של קטרקט שנוטים להתפתח עם הגיל (4):

  • קטרקט גרעיני – סוג הקטרקט השכיח ביותר. בקטרקט זה העכירות נראית דומה לעשן, בשלבים הראשונים ללא גוון אך בהמשך בגוון צהוב ואף חום, היא מופיעה בכל נפח העדשה, אך סמיכה יותר במרכז העדשה.
  • קטרקט קורטיקלי – נמצא בהיקף העדשה ונראה כמו פסים שעוברים מסביב לעדשה בין הקוטב הקדמי לקוטב האחורי של העדשה.
  • אחורי תת קופסיתי – נמצא בחלקה האחורי של העדשה, ונוטה ליצור סינוור עוד לפני שמופיעה ירידה בחדות הראיה.

מהם התסמינים של קטרקט?

התסמינים של קטרקט כוללים:

  • ירידה בחדות הראיה – זו התופעה השכיחה ביותר בקטרקט. הראיה יורדת, ומשקפיים לא מסוגלים לפתור את הבעיה.
  • סנוור – רגישות גדולה יותר לאור השמש ואו למכוניות בלילה בכביש.
  • שינויים בראיית צבעים – העדשה העכורה לא מאפשרת ראייה מיטבית של הצבעים, ולכן חלק מהצבעים ייראו עמומים יותר או צהבהבים.
  • כפילות ראייה – שינויים בשבירת האור בין אזורים השונים בעדשה עלולים להוביל לכפל ראייה.
  • שינוי במספרי המשקפיים.
דוגמא לאיך רואים עם קטרקט

כיצד מאבחנים קטרקט?

אבחון קטרקט נעשה על ידי מומחה לרפואת עיניים. הבדיקה כוללת הרחבת אישונים ושימוש במכשור המכוון אור אל העין, לבחינת מידת עכירות העדשה.

מהם הטיפולים האפשריים בקטרקט?

כיום הטיפול היעיל היחיד לסוגי הקטרקט השונים הוא ניתוח, במהלכו מוסרת העדשה הקיימת ומוחלפת בעדשה סינתטית. למידע על סוגי עדשות בניתוח קטרקט.

בעבר נמכרו במדינות שונות בעולם טיפות עיניים לטיפול בקטרקט. אין עדות ליעילותו של טיפול זה, והוא לא קיים בישראל.

מהו הזמן הנכון לניתוח?

ההמלצה היא לנתח את הקטרקט כאשר המטופל מרגיש הפרעה לראיה. אין כמובן צורך לנתח לפני כן, ואין טעם או תועלת בדחיה.

עם תחילתו, תסמיני הקטרקט עשויים להיות כמעט בלתי מורגשים. עם זאת, ללא טיפול, הקטרקט יתקדם ויפגע ביכולת הראייה. עם השנים הפגיעה בחוש הראייה עלולה להוביל לפגיעה ביכולת התפקוד, קושי בנהיגה ואף לנפילות ולתאונות. לעתים נדירות קטרקט מתקדם עלול להוביל לעליית לחצים בעין או לדלקות עיניים.

לכן, ניתוח קטרקט הוא ניתוח שמשפר את איכות החיים של המטופלים ואף עשוי במצבים מסויימים להציל חיים ומומלץ שלא לדחות אותו.

בנוסף, דחיית הניתוח עלולה להוביל לניתוח קשה יותר לעין, להחלמה ממושכת יותר ולסיבוכים בעקבות הניתוח, זאת מכיוון שככל שהקטרקט מתקדם הוא הופך סמיך יותר, והסרתו מורכבת יותר ודורשת שימוש ביותר אנרגיה מזיקה בתוך העין.

כיצד מתבצע הניתוח?

ניתוח קטרקט הוא הניתוח הנפוץ ביותר בעולם. כ 32 מיליון אנשים עוברים ניתוח קטרקט מדי שנה בעולם, כ 4 מיליון מהם בארה"ב (7). בישראל מנותחים כ-60 אלף בשנה (5), (ביחס לגודל אוכלוסיה הניתוח מבוצע בישראל בערך פי 1.5 מאשר בעולם, אבל בערך כפליים פחות מבארצות הברית). המספרים בארץ ובעולם עולים עם התבגרות וריבוי האוכלוסייה.

מדובר בניתוח פשוט יחסית, בעלי אחוזי הצלחה גבוהים (8). הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית או כללית ומשכו כ- 15 דקות. במהלך הניתוח מוציא המנתח את עדשת העין העכורה ומחליף אותה בעדשה סינתטית.

מהלך הניתוח כולל שימוש בלייזר כדי לפורר את העדשה בעין, ולאחריו שימוש בטכנולוגיית אולטרסאונד משלים את פירוק העדשה והסרתה מהעין.

הכנסת העדשה הסינתטית אל הקופסית נעשית כשהיא מקופלת, והמנתח ממקם אותה במקומה.

החלמה מניתוח קטרקט

מיד אחרי הניתוח הראיה תהיה מטושטשת ותשתפר לאורך ימים ארוכים. הראייה מתייצבת בהדרגה, וההחלמה נמשכת לרוב שבועיים עד שישה שבועות אחרי הניתוח (8).

הימים שלאחר הניתוח עלולים להיות מלווים בכאב או אי נוחות מקומית בעיניים, עליהם ניתן להקל באמצעות שימוש במשככי כאבים.

בשבועות שלאחר הניתוח יש להקפיד על שימוש בטיפות עיניים שניתנו על ידי המנתח, אלו יסייעו בהחלמה ובקליטת העדשה.

האם אפשר למנוע קטרקט?

ככלל, כיום לא ניתן למנוע התפתחות קטרקט, כיוון שמדובר בתופעה המתרחשת כחלק מתהליך ההזדקנות. עם זאת, ניתן להקטין את קצב ההתפתחות של קטרקט, בין היתר באמצעות שימוש בכובע ובמשקפי שמש שיפחיתו נזקי שמש לעין ובתורם יובילו להאטת התפתחות הקטרקט. יש הגיון רפואי בהמנעות מגורמי הסיכון של קטרקט: הפסקת עישון, איזון לחץ הדם, איזון סוכרת, ושמירה על משקל תקין.

סימוכין:

פרופ' דוד ורסנו

פרופ' דוד ורסנו

פרופסור לרפואת עיניים מאונ' ת"א, מומחה ברפואת עיניים ולמחלות קרנית ועין חיצונית. מומחה ניתוחי קטרקט בלייזר.
מנהל היחידה לקרנית ומנהל המקטע הקדמי ( קרנית, קטרקט והסרת משקפיים בלייזר) במערך העיניים בבית חולים איכילוב בת"א.

Scroll to Top