האם ניתוח קטרקט יכול להסתבך?

מאמר מאת: פרופ' דוד ורסנו

ניתוח קטרקט הוא אחד מניתוחי העיניים הנפוצים, אך יש מצבים בהם הוא עלול להסתבך;

כל המידע על הסיבוכים האפשריים בניתוח קטרקט

מרגישים שהראייה שלכם "מעורפלת" וכבר לא ברורה כמו בעבר? אתם לא לבד. קטרקט הוא מצב שכיח, שמופיע יותר עם הגיל, כשמתפתחת בהדרגה עכירות בעדשת העין שמפריעה לראייה. הפתרון הוא ניתוח להסרת קטרקט – הליך נפוץ בעל אחוזי הצלחה גבוהים. עם זאת, ישנם מצבים בהם הניתוח עלול להסתבך. מה הגורמים האפשריים לסיבוך בניתוח? והאם קיים עבורם פתרון? כל המידע בכתבה זו.

על ניתוח קטרקט

עדשת העין שלנו שקופה, אך עם השנים וכתוצאה מתהליך ההזדקנות הטבעי של הגוף, היא הופכת עכורה בהדרגה. ניתוח קטרקט מתאים במצב בו הקטרקט מוביל להפרעה בראייה, שמתבטאת בין היתר בראייה מטושטשת, ראייה כפולה, שנויים מהירים במשקפיים או בשינוי ביכולת להבחין בצבעים. ניתוח להסרת קטרקט הוא ניתוח נפוץ מאוד ברפואת עיניים. למעשה, זה הניתוח השכיח ביותר בכל תחומי הרפואה. מהלך הניתוח כולל ביצוע חתך קטן בשולי הקרנית, פירוק של העדשה העכורה בעזרת מכשיר אולטרסאונד והוצאת העדשה המפוררת. לאחר מכן מוכנסת לעין עדשה חדשה. אפשר להשתמש גם במכשיר לייזר בתחילת הניתוח, כדי לפורר את העדשה העכורה, ולחסוך בכך חשיפה לאנרגיית האולטרסאונד בעין.

האם חייבים לעבור ניתוח קטרקט?

בדרך כלל, אין צורך מיידי לעבור ניתוח קטרקט. המתנה של חודשים ספורים לא תשנה ברוב המקרים את התוצאה. לעומת זאת, המתנה ממושכת או החלטה שלא לעבור ניתוח קטרקט כלל אינה לטובת העין והראיה. קטרקט גורם לירידה הדרגתית ומתמשכת של הראיה, כך שהמשמעות של הימנעות מתמשכת מניתוח קטרקט אינה הישארות במצב הנוכחי אלא הידרדרות הדרגתית. חשוב לדעת שניתוח קטרקט בשלב מאוחר מוביל גם לסיכון גבוה יותר בניתוח, ויותר סיבוכים. לפיכך, אם אין הפרעה בראיה, אין כמובן סיבה לנתח קטרקט. לעומת זאת, אם יש כבר הפרעה בראיה (גם הפרעה קלה), לא כדאי לדחות: הראיה תמשיך להידרדר, וכשהעין תנותח בסופו של דבר, התוצאה יכולה להיות גרועה יותר מאשר בניתוח מוקדם.

מהם הסיבוכים האפשריים של ניתוח קטרקט?

לניתוח ישנם מספר סיבוכים אפשריים, חלקם שכיחים יותר ואחרים נדירים. חשוב לציין שרוב הסיבוכים הם ברי טיפול ופתרון, באופן שיביא לשיפור הראייה בעין שנותחה. בהמשך הכתבה נפרט את הסיבוכים העיקריים בניתוח הקטרקט.

סיבוכים שכיחים לאחר ניתוח קטרקט

עכירות בקופסית האחורית

המצב שכיח מאד: תופעה זו מופיעה בכ-20% מניתוחי הקטרקט. תאים בודדים של העדשה המקורית שהוצאה מהעין, נותרים תמיד בקופסית השקופה בה מונחת העדשה. בהרבה מהעיניים תאים אלה מתרבים ומתפשטים לאורך החודשים או השנים שלאחר הניתוח ומעכירים את הקופסית.

התוצאה היא עכירות בראייה, בה ניתן לטפל באופן פשוט יחסית, באמצעות לייזר שפותח פתח בקופסית ומסלק את העכירות מציר הראייה. מדובר בהליך עם סיכונים מועטים ואחוזי הצלחה גבוהים מאד.

בצקת של הרשתית

בצקת של הרשתית מופיעה בכ- 1% – 4% מניתוחי הקטרקט, מתפתחת בשבועות שלאחר הניתוח ומובילה לירידה זמנית ביכולת הראייה.

ניתן לאבחן את הבצקת בצורה פשוטה, באמצעות בדיקת עיניים. כאשר קיים חשד לבצקת, ניתן לבצע הדמיה של הרשתית שמסייעת באבחון ובמעקב אחר ספיגת הבצקת לאורך זמן.

ברוב המקרים הבצקת תספג מעצמה לאורך החודשים שלאחר הניתוח. במקרים אחרים יהיה צורך בטיפות עיניים, על מנת להאיץ את ספיגת הבצקת.

בצקת של הקרנית

בצקת ברמה כלשהי של הקרנית היא אחת מתופעות הלוואי השכיחות של ניתוח קטרקט, וברוב המקרים היא נספגת לאחר ימים עד שבועות ממועד הניתוח. בכ- 1% מהניתוחים נוזלי הבצקת אינה נספגים כצפוי ונותרים בקרנית לאורך חודשים ארוכים, מה שמעכב את השיפור הרצוי בראייה. הסיבה לכך היא תפקוד לא מספיק של התאים האחראיים לספיגת הבצקת. הסיכון לסיבוך זה עולה עם הגיל, וכן בקרב מטופלים שבהם אותם תאים שאחראיים על ספיגת הנוזלים מהקרנית אינם לגמרי תקינים עוד לפני הניתוח.

הפתרון לבעיה הוא השתלת קרנית- משתילים את השכבה האחורית של קרנית בה נמצאים תאים אלה שמתפקדים היטב, והם מסלקים את הבצקת.

סיבוכים נדירים לאחר ניתוח קטרקט

זיהום חיידקי

סיבוך זה מופיע בקרב כ 1 מכל 1000 ניתוחי קטרקט, ונובע מחדירה של חיידקים שמצויים בצורה טבעית על העור אל תוך העין בזמן הניתוח.

חיידקים אלו עלולים להוביל לזיהום קשה שמסכן את הראייה.

אם מרגישים ירידה חדה בראייה בתוך ימים ספורים לאחר הניתוח, כאב בעין, אדמומיות או הפרשה מוגלתית מהעין – יש להגיע מיד לרופא העיניים.

ניתן לאבחן את הזיהום בבדיקת עיניים, והטיפול בו נעשה באמצעות ניתוח שכולל ניקוי פנים העין מחיידקים והזרקת אנטיביוטיקה.

היפרדות של הרשתית

סיבוך זה מופיע בשנה הראשונה לאחר הניתוח, בקרב 0.5% – 1% מהמנותחים. אנשים הסובלים מקוצר ראייה משמעותי נמצאים בסיכון גדול יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

הסיבה להיפרדות רשתית נובעת ככל הנראה מהפער שבין הנפח הגדול יחסית של העדשה המקורית לבין הנפח הקטן יותר של העדשה החדשה שהוכנסה אל העין במהלך ניתוח הקטרקט. פער זה עלול להוביל לתזוזה של חלקים בתוך העין לאחר הניתוח, ולקרע ברשתית, בעקבותיו נוזלים חודרים אל האזור שמאחורי הרשתית ומפרידים אותה מהשכבות שמסביבה. הטיפול בהיפרדות רשתית כולל ניתוח במהלכו מחזירים את הרשתית למקומה. במקרים בהם אזור הרשתית שהופרדה לא כולל את מרכז הראייה – סיכויי ההצלחה של הניתוח טובים.  

חשוב להדגיש!

ברוב המוחלט של המקרים ניתוח קטרקט משיג את מטרותיו ומאפשר ראייה טובה לאחר הניתוח. עם השנים, ניתוח הקטרקט נעשה בטוח יותר, ושכיחות הסיבוכים כעת נמוכה יותר מאשר בעבר (ראו סקירת נתונים שפורסמה ב-2024).

כמו כן, ניתוח מוקדם, כאשר ההפרעה בראייה בגלל הקטרקט נמצאת בתחילתה, מביא עמו פחות סיבוכים מאשר ניתוח שנדחה ונדחה עד להדרדרות הראייה.

בהצלחה!

Picture of פרופ' דוד ורסנו

פרופ' דוד ורסנו

פרופסור לרפואת עיניים מאונ' ת"א, מומחה ברפואת עיניים ולמחלות קרנית ועין חיצונית. מומחה ניתוחי קטרקט בלייזר.
מנהל היחידה לקרנית ומנהל המקטע הקדמי ( קרנית, קטרקט והסרת משקפיים בלייזר) במערך העיניים בבית חולים איכילוב בת"א.

Scroll to Top