ד"ר דוד ורסנו

אינשטיין 40 תל אביב, קומה 6, חדר 611

טל. 058-5295437

ניתוחי קטרקט


מהו קטרקט?
קטרקט (Cataract) נקרא בעברית ירוֹד. הקטרקט הוא מצב שבו העדשה שבתוך העין משתנה ומפסיקה בהדרגה להיות שקופה, ובכך נפגעת הראיה.

האם זו בעיה נפוצה?
קטרקט הוא אחת הסיבות העיקריות לירידה בראייה בעולם. כ 20 עד 30 מליון אנשים בעולם עוורים כתוצאה מקטרקט, כמחצית מכלל העוורים בעולם.

מהם סימני הקטרקט?
הסימן השכיח ביותר הוא ירידה הדרגתית בראייה, ראייה מטושטשת. כרגיל, השינוי נמשך חודשים ושנים, ומתבטא בהדרגה. סימן נוסף, שכיח פחות, הוא שינוי במספר המשקפיים. אדם שהרכיב את אותם משקפיים לאורך שנים צריך פתאום להחליף אותם. לעיתים השינוי גורם לאדם להעדיף להיות ללא משקפיים, או להתחיל פתאום לקרוא ללא משקפיים. סימנים אחרים הם סינוור (באור יום חזק או למשל בנהיגה מול אורות בלילה) וראיה כפולה.
כמעט תמיד, השינויים מופיעים בהדרגה. למרות זאת, לפעמים הבעיה מתבטאת בבת אחת, למשל כשעין אחת ממשיכה לראות טוב, והאדם מגלה פתאום שהעין שניה אינה כשהייתה.

מתי מופיע הקטרקט?
קטרקט יכול להופיע בכל גיל, ולעיתים מתגלה אפילו בלידה. עם זאת, שכיחות הקטרקט נמוכה מאד אנשים צעירים, ומתחילה לטפס רק בשנות השישים לחיים.

למה מופיע קטרקט?

הסיבה העיקרית להתפתחות קטרקט היא הגיל. העדשה נעשית שקופה פחות ופחות עם השנים, ובשלב מסויים העכירות מביאה לירידה בראיה. שכיחות הקטרקט עולה ככל שהאדם מבוגר יותר.
חשיפה מתמשכת לאורך שנים לקרני שמש (כנראה בעיקר לאור אולטרא סגול), גורמת להתפתחות מהירה יותר של הקטרקט. יש תפקיד גם למחלות שונות, כמו סוכרת, לשימוש בסטרואידים לאורך זמן (שנה ויותר), לפגיעה בעין, לדלקות בתוך העין ולגורמים נוספים.

איך מטפלים בקטרקט?
לצערנו אי אפשר לרפא קטרקט באמצעות תרופות. הטיפול בקטרקט הוא בניתוח. ניתוח קטרקט הוא הניתוח הנפוץ ביותר. בישראל מבוצעים כ 50,000 ניתוחים בשנה, בארצות הברית המספר הוא כ 2.5 מיליון ניתוחים בשנה.

איך מתבצע הניתוח?
ניתוח הקטרקט התפתח והשתנה מאד בעשורים האחרונים. צורת הניתוח השתנתה לאורך השנים. בעבר השיטה העיקרית נקראה ICCE, אח"כ הופיעה שיטה שנקראה ECCE. כעת מרבית הניתוחים נעשים בשיטה הנקראת Phaco. לא כל העיניים שוות, ולא כל הניתוחים מבוצעים בדיוק באותה צורה.
ניתוח רגיל, המבוצע בעין רגילה, בידי מנתח מנוסה ובמהלך תקין, נמשך לרוב  10-20 דקות, ונעשה בהרדמה מקומית המבוצעת לרוב בטיפות ולא בזריקה. העדשה העכורה מרוסקת ונשאבת מתוך העין, ומוחלפת בעדשה מחומר אקרילי שקוף המונחת בתוך העין.

ומה אחרי הניתוח?
העין מחלימה בהדרגה לאחר הניתוח. בימים הראשונים יש להזהר מאד ולשמור מפני זיהום של העין בחיידקים. אין לגעת ואין להרטיב את העין או את סביבתה, בין הגבות ללחיים. זהירות זאת צריכה להימשך שבוע ימים, וגם אחר כך אין לפשפף את העיניים במשך חודש ימים.
הראיה משתפרת בהדרגה לאחר הניתוח. לרוב מושגת ראיה טובה יחסית במהלך הימים והשבועות הראשונים. הראיה מתייצבת בהדרגה במשך החודש הראשון לאחר הניתוח.

האם הניתוח בטוח?
ניתוח קטרקט הוא מהניתוחים הבטוחים ביותר, אבל כבכל ניתוח גם בניתוח זה ייתכנו סיבוכים. חלקים שונים בעין יכולים להיפגע בניתוח (הקרנית, האיריס, קופסית העדשה, הזגוגית, הרשתית), יכול להופיע זיהום בחיידקים בתוך העין ויכולה להתפתח דלקת תוך עינית. התוצאה מכל הסיבוכים היא ירידה קלה או קשה בראיה, ולעיתים אינוחות וכאב.
אין דרך להימנע לגמרי מסיבוכים, ואין מנתח שלא פגש בהם. עם זאת, עם רכישת הנסיון והמיומנות של המנתח, יורדת שכיחות הסיבוכים האלה.

האם אראה ללא משקפיים לאחר הניתוח?

לפני ניתוח הקטרקט בוחר המנתח את העדשה התוך עינית שתושתל בניתוח כך שהצורך במשקפיים יהיה מינימלי. קיימים מכשירים המסייעים לנו למדוד את העין ולקבוע את העדשה הרצויה, אבל תוצאת החישוב אינה יכולה להיות מדוייקת לגמרי.
במצב רגיל, מרבית המנותחים יוכלו לתפקד היטב ללא משקפיים במשימות יומיומיות. עם זאת, רוב המנותחים יוכלו לראות טוב יותר במשקפיים למשימות כמו נהיגה או צפיה בקולנוע, וכמעט כולם יזדקקו למשקפיים לקריאת ספרים ועיתונים.

שמעתי שיש עדשות חדשות שמאפשרות ראיה למרחקים שונים בלי משקפיים.
עדשות תוך עיניות שמאפשרות ראיה לרחוק וגם לקרוב קיימות מאז שנות השמונים במאה העשרים. דגמים שונים הופיעו ונעלמו לאורך השנים. בניתוח מוצלח, יכול המנותח להגיע לראיה טובה לרחוק וגם ליכולת קריאה מקרוב. עם זאת, יש עדיין סיכוי גדול יותר לכשלונות בעת שמשתמשים בעדשות כאלה (הנקראות עדשות מולטיפוקליות או עדשות אקומודטיביות) מאשר בעדשות המקובלות (הנקראות מונופוקליות).
עדשות אלה מתאימות לאנשים שמסיבה כלשהי אינם יכולים או אינם מוכנים להשתמש במשקפיים בשום תנאי, לרחוק או לקרוב. אנשים אלה צריכים לקחת בחשבון שהתוצאה בעדשות אלה יכולה להיות טובה פחות מאשר בניתוח בו מושתלת עדשה תוך עינית מונופוקלית מקובלת. הראיה עם עדשה מולטיפוקלית או אקומודטיבית יכולה להיות טובה פחות, אפילו אם יחליטו בסופו של דבר להשתמש במשקפיים. הנסיון מראה שיש מעט אנשים שתנאים אלה מתאימים להם.

האם יש דרך לעקוף את הבעיה ולראות לקרוב וגם לרחוק עם עדשות מונופוקליות?
יש דרך נוספת, הנקראת מונוויז'ן ( Monovision ). המנתח משתיל בעין אחת עדשה שתאפשר ראיה לרחוק, ובעין השניה עדשה שתאפשר ראיה לקרוב. כשהמנותח מביט לרחוק, עין אחת רואה היטב, והשניה רואה תמונה מטושטשת. כשהוא מביט לקרוב, העין האחת רואה תמונה מטושטשת, והשניה רואה היטב. אנשים רבים מסתגלים בקלות למצב זה, ורואים היטב לרחוק ולקרוב ללא משקפיים. חלק מהאנשים אינם מסתגלים היטב למצב, וחשים אי נוחות מתמשכת. לא תמיד אפשר לדעת מראש מי צפוי לסבול כתוצאה מהשימוש במונוויז'ן.  גם כאן, האנשים הבוחרים במונוויז'ן צריכים לקחת בחשבון שכתוצאה מהניתוח יהיו במצב טוב פחות מאשר לו עברו בשתי עיניהם ניתוח שמטרתו להביאם לראיה טובה לרחוק.

 

more info